שכירים רבים חולים לעבוד כעצמאיים, להיות אדון לעצמם, לעבוד בלי בוס על הראש, להרוויח כסף גדול ולטפס לפסגת ההצלחה. אך לצד החופש והשחרור, דרכו של העצמאי אינה קלה כפי שזה נראה מבחוץ. אומנם, יש עצמאים אשר מצליחים בעסקים, אך המעמסה והאחריות המוטלות על כתפיהם גבוהות ועצמאיים רבים קורסים תחת הנטל. 

כמו בכל דבר גם להחלטה להיות שכיר או עצמאי יש יתרונות וחסרונות וכל אחד צריך לעשות את השיקול האישי שלו בהתאם לאופי שלו, לשאיפות שלו ולנתונים נוספים.

עצמאי או שכיר ? –  לעצמאי אין בוס ויש לו שעות עבודה גמישות, אך לשכיר יש דמי אבטלה וזכויות סוציאליות

השכיר נהנה מחוקים רבים המגנים עליו ומעניקים לו זכויות רבות כמו איסור הלנת שכר, חוק שכר מינימום ועוד. בעוד שהשכיר יכול להגיש תביעה נגד המעסיק כאשר הוא אינו משלם לו שכר, ובדרך כלל לזכות בה, העצמאי לא ירצה לאיים על הלקוח שאינו משלם בתביעה משפטית. ברוב הפעמים הוא ייאלץ לפרוס את התשלומים ובמצבים שבהם הוא כן יגיע לבית המשפט, הוא יכול לגלות כי הלקוח החייב הבריח את נכסיו ואין לו את מי לתבוע.

העובד השכיר נהנה מימי חופשה בתשלום בכל שנה או גם מחופשת מחלה בתשלום. העצמאי "לא יכול" להיות חולה או אפילו לצאת לחופשה, באמת הוא יכול להיות חולה, אבל כל חופשה או מחלה משמעותה הפסד של שכר לעצמאי. החוק אינו מגן עליו ואינו מעניק לו דמי הבראה או ימי מחלה בשכר וכל היעדרות מהעסק משמעותה הפסד כסף. לא אחת כאשר העצמאי משבית את העסק לצורך חופשה, הוא מסתכן בכך שלקוחותיו יינטשו אותו ויעברו למתחרים שלו.

השכיר מחויב לעבוד מספר שעות ביום ובסיום שעות העבודה הוא חוזר לביתו ונהנה מעיסוקים אישיים ופרטיים. לעצמאי אין מספר שעות שאותן הוא חייב לעבוד, אך בפועל הוא עובד מזריחת החמה ועד לשקיעתה ולפעמים אפילו מאוחר יותר. גם כאשר הוא חוזר הביתה, הוא אינו חוזר בראש נקי, הבעיות  והדאגות להצלחת העסק מלוות אותו גם מחוץ לשעות העבודה. 
העובד השכיר נהנה מזכויות סוציאליות רבות, יש לו קביעות בעבודה, יש לו קרן פנסיה, מתנות לחג, הוא זכאי לחופשה בתשלום, הוא מקבל דמי הבראה, הוא זכאי לדמי אבטלה כאשר הוא מפוטר, אם הוא עובד שעות נוספות הוא יתוגמל עליהן בתשלום מיוחד ועוד. העובד העצמאי הוא המעסיק של עצמו והתנאים שהוא מקבל הם התנאים שהוא יכול לאפשר לעצמו. עבורו כל יום חופש או יום מחלה זה משמעותו פחות כסף ולא קשה להתפתות ולוותר על חופשה או להגיע חולה לעבודה. 
  כאשר העובד השכיר מפוטר מעבודתו הוא זכאי לפיצויי פיטורין ולדמי אבטלה, העובד העצמאי אינו זכאי לא לפיצויי פיטורין ולא לדמי אבטלה. 

העובד השכיר אינו נדרש לבירוקרטיה ולהתנהלות מול הרשויות השונות. העצמאי, לעומתו, צריך לנהל מערכת יחסים על כל אחת מרשויות המס, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ. הוא נדרש לנהל ספרים בהתאם לחוק, הוא חייב להגיש דו"חות חודשיים למע"מ ודו"ח שנתי למס הכנסה, הוא צריך לשלם מקדמות, הוא נדרש להגיש הצהרת הון והוא חשוף לביקורת פתע של פקידי מס ההכנסה. 

העובד השכיר עובד בשביל מישהו, הוא צריך לתת לו דין וחשבון על כל היעדרות של יום עבודה, מחוץ לימי החופשה, ובכל פעם שהוא רוצה לצאת מוקדם הוא חייב לבקש רשות. העצמאי הוא אדון לעצמו, הוא יכול להגיע לעבודה מתי שהוא מחליט, לצאת מתי שהוא רוצה בלי לבקש רשות ובלי לתת דין וחשבון לאף אחד. 
לשכירים יש רף עליון של משכורת בהתאם למקצוע, לכישורים שלהם ולוותק, לעצמאים, לעומתם, יש פוטנציאל להשתכרות גבוהה והשמיים עבורם הם הגבול. יש להם אפשרות לייצר הכנסה גבוהה באופן משמעותי, לצמוח ולגדול.

 נקודת האור של העצמאים היא ההוצאות המוכרות. הם יכולים לקבל החזרי הוצאות על דברים רבים אשר משמשים אותם לעסק וגם לשימוש פרטי כמו למשל, אחזקת רכב, אינטרנט, נסיעת עסקים, ואם הם עובדים מבית הם יכולים לקבל החזרי הוצאות על חלק מתשלומי הארנונה, החשמל, הוצאות תקשורת ועוד.

לסיכום, לא כל אחד בנוי להיות עצמאי ולא כל אחד מסוגל להיות שכיר עם בוס על הראש. ההחלטה אם להיות שכיר או עצמאי באופי של העובד, בתחום שבו הוא עוסק, בהתאמה אישית לצורת ההעסקה וברצון להצליח בגדול.  

גם אם החלטתם להיות עצמאיים או שכירים, בעולם  התעסוקה הדינמי של המאה העשרים ואחת אתם יכולים, די בקלות, לשנות סטטוס משכיר לעצמאי ולהיפך.